מדוע רש"י מתאר את הבנת הרב בלשון שונה בפירושו לש"ס ובפירושו לתורה?
בפירושו לתורה לשון רש"י רומזת לשלושת הכוחות: חכמה, בינה ודעת. בגמרא הדברים נדרשים גם על משה, שמדרגתו היא חכמה, ולכן אי אפשר לומר שעד תום ארבעים שנה לא ניתנה לו חכמה. משום כך רש"י משתמש שם בלשון המתייחסת לבינה ולדעת.
ציטוט מהמקור«ולכן כותב רש"י רק "סוף דעתו ותבונתו" - בינה ודעת.»
- מחבר
- הרבי
- מקור
- הגהות הרבי — 5727-12 (2) ש"פ תבוא תשכ"ה ותשכ"ז, עמ׳ 27