מדוע סיפור מרים מחייב זהירות גם בדיבור על אדם קרוב?
הרמב״ם מזכיר שמרים הייתה נביאה, דאגה למשה ולא ביקשה לומר עליו דבר רע, אלא השוותה אותו לנביאים אחרים. משה עצמו לא נפגע, ובכל זאת היא נענשה. מכאן שקרבה לאדם והעובדה שאינו נעלב אינן הופכות דיבור בלתי זהיר לחסר משמעות.
ציטוט מהמקור«И все же она была немедленно наказана белыми пятнами на теле.»
- מחבר
- Рамбам
- מקור
- קרן המורשת — offline 75 tazriya-metzora E.Israel 2018, עמ׳ 6
- פרשה
- תזריע