מדוע רש״י מפרש את ״כל המצוה״ גם כפשוטו וגם כהוראה להשלים מצווה שהתחילו בה?
משה מבטיח לישראל שייכנסו לארץ בזכות קיום המצוות, אף שנותר זמן קצר עד הכניסה ומצוות רבות עדיין אינן ניתנות לקיום. הפירוש הפשוט מתייחס למצוות שבאפשרותם לקיים, אך עדיין קשה מעט הלשון ״כל״ כשמדובר במצוות מעטות כל כך. לכן רש״י מוסיף את הפירוש העוסק בהשלמת מצוות: גם המעשים שהתחילו קודמיהם והם ישלימו ייחשבו לזכותם כמצוות שלמות. הדוגמה של עצמות יוסף מלמדת שכך הוא גם כשהמתחיל רצה לסיים ונאנס: משה העלה את העצמות ממצרים, אך המצווה נקראת על שם בני ישראל שהשלימו את הקבורה.
ציטוט מהמקור«אם התחלת במצוה גמור אותה»
- מחבר
- דער ליובאוויטשער רבי שליט"א
- מקור
- הגהות הרבי — 5727-11 ש"פ עקב כ"ף מנ"א תשכ"ז-3, עמ׳ 8
- פרשה
- עקב