כיצד קשורה מחלוקת בית שמאי ובית הלל להבנת היתר מלאכת אוכל נפש ביום טוב?
הרבי מסביר שלבית שמאי אוכל נפש הוא בוודאי טעם ההיתר. את שיטת בית הלל, האומרים ״מתוך״, הוא מציע לכאורה להבין כסימן: סוג המלאכה לא נאסר מלכתחילה, והדרישה לקצת צורך יום טוב היא מדרבנן. הוא מוסיף שבדוחק אפשר לפרש גם לשיטתם שאוכל נפש הוא טעם: המלאכה נעשית לקצת צורך יום טוב, ויש בה גם חלק שאינו לצורך.
במקור מובאות דעות שונות.
זוהי תשובה לאדם מסוים, לא כלל.
ציטוט מהמקור«לב"ש – ודאי טעם.»
- מחבר
- כ"ק אדמו"ר שליט"א
- מקור
- הגהות הרבי — 5728-01 (3) שבת חוהמ"ס תשכ"ח, עמ׳ 6