האם אני עלול להתחייב בהחזר הלוואה רק מפני שהמלצתי על הלווה?
כאשר נשאלים אם כדאי להלוות לאדם מסוים, אמירה שהוא איתן מבחינה כלכלית, ואף אמירה כמו ״אילו היה לי כסף הייתי מלווה לו״, עלולה ליצור אחריות גם ללא התחייבות מפורשת לערבות. יש פוסקים הרואים בכך ערבות, ואחרים רואים בכך נזק מסוג גרמי. אחרונים רבים דורשים שהמלווה יאמר במפורש שהוא סומך על ההמלצה; אם לא אמר זאת, אי אפשר לחייב את הממליץ לשלם, משום שהוא יכול לטעון ״קים לי״ כדעה הפוטרת. אולם כשהממליץ הציע את העצה מיוזמתו בלי שנשאל, אין צורך באמירה זו מצד המלווה, מפני שמניחים שהממליץ בירר את הדברים כראוי.
שאלה הלכתית למעשה: ההכרעה בידי רב.
במקור מובאות דעות שונות.
ציטוט מהמקור«Some consider you to be a guarantor (areiv), while others consider it to be caused damage (garmi).»
- מחבר
- Rabbi Chaim Hillel Raskin
- מקור
- התוועדות שבועית — 541 - Accompanying The Queen (I), עמ׳ 2