איזה לקח על הכוונה לימד רבי ישראל מרוז׳ין את חסידיו בשעת הסעודה?
הרבי הסביר שהערך הרוחני של סעודה משותפת תלוי בכוונת המשתתפים. דאגה לאחרים ועשייה למען ה׳ בלי לצפות לשכר מקדשות את המעשים, ואילו העמדת האדם את עצמו בראש מפחיתה מערכם. כשנשאל על דיבור בגנות אדם כדי להציל חבר מצרה, השיב שכאשר הכוונה היא לטובת הזולת וללא תועלת אישית, אור ה׳ יכול להאיר אפילו במעשה של חטא.
ציטוט מהמקור«Если делаешь что-то для другого человека или для Бога, не думая о награде и воздаянии, то тем самым освящаешь свои деяния.»
- מחבר
- Ребе Исраэль из Ружина
- מקור
- חת"ס — Хитас Тецаве Вторник 5786, עמ׳ 30
- פרשה
- תצוה