האם הביאור הנידון בפשוטו של מקרא מכריע אם כמות החלה צריכה לגדול עם גודל העיסה?
הרבי משיב שהדיון הזה אינו שייך לביאור הנידון, שכן בפשוטו של מקרא אפשר לומר כאן בשני האופנים. לכן אין בביאור זה הכרעה אם הכמות נשארת קבועה או גדלה ביחס לגודל העיסה.
ציטוט מהמקור«שקו"ט שאינה שייכת כלל לכאן – דבפש"מ י"ל בב' האופנים»
- מחבר
- כ״ק אדמו״ר שליט״א
- מקור
- הגהות הרבי — 5736-09 ש"פ שלח תשל"ו-2, עמ׳ 10
- פרשה
- שלח