במה עשויה להיות תלויה השאלה אם החיוב בתרומות ומעשרות חל בכל מקום מיד לאחר כיבושו וחלוקתו?
בטקסט מוצע לתלות את השאלה בטעמים השונים שמביא רש״י לדחיית החיוב. אם התנאי הוא שכל אחד יקבל את חלקו, אפשר לומר שהחיוב חל בכל מקום לאחר כיבושו וחלוקתו. אם החיוב תלוי בתחילת מניין שנות השמיטה או בבחירת שילה, הוא חל בכל המקומות רק לאחר ארבע עשרה שנה. עוד מוצעת האפשרות שלדעת הרמב״ם החיוב חל לאחר כיבושו וחלוקתו של המקום המסוים, משום שאינו מזכיר המתנה של ארבע עשרה שנה.
במקור מובאות דעות שונות.
ציטוט מהמקור«לפי שסדר המעשרות תלוי במנין שנות השמיטה ושמיטות לא מנו אלא משכבשו וחלקו»
- מחבר
- Редакция «Агаот Ребе»
- מקור
- הגהות הרבי — 5738-11 ב' דחוהמ"ס תשכ"ד, כ"ף מנ"א ומוצש"ק ראה תשל"ח, עמ׳ 4
- פרשה
- ראה