מדוע רש"י משתמש לפעמים בלשון "חסר" ולפעמים בלשון "כתיב" כשהוא מבאר כתיב חסר?
רש"י מדגיש "חסר" כאשר הכתיב החסר מצביע על עניין של חיסרון. כאשר הכתיב החסר רומז למעלה מסוימת, הוא נוקט לשון "כתיב" וכיוצא בזה.
ציטוט מהמקור«אך כאשר הכתיב השונה והחסר בא לרמז על מעלה מסוימת, נוקט רש"י בלשון "כתיב" וכיו"ב.»
- מחבר
- כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א
- מקור
- הגהות הרבי — 5743-11 ש"פ ראה תשמ"ג-4
- פרשה
- ראה