מהי "גדולתו" של הנחש שרש"י מזכיר לצד ערמתו?
לפי הביאור המובא, "גדולתו" של הנחש היא כוח הדיבור שאפשר לו להוציא את ערמתו לפועל. הטקסט מזכיר מחלוקת אם דיבורו היה נס מיוחד או תכונה טבעית מתחילת בריאתו, ומפתח את האפשרות השנייה כפשט הכתוב. מפלתו מתבארת כאובדן מעלתו וכירידה למצב נמוך משאר בעלי החיים.
במקור מובאות דעות שונות.
ציטוט מהמקור«לפי ערמתו וגדולתו היתה מפלתו, ערום מכל ארור מכל»
- מחבר
- כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע
- מקור
- שונות — Ki-Karov-202-E 5787
- פרשה
- בראשית