מדוע רש״י לומד שאין מטהרים מצורע בלילה מתחילת הפסוק ולא רק מהמילה ״ביום״?
לפי הביאור בפשוטו של מקרא, המילה ״יום״ כשלעצמה יכולה לכלול גם את הלילה. ההקדמה ״זאת תהי׳ תורת המצורע״ מעניקה להגדרת הזמן שבהמשך משמעות מדויקת ומגבילה: ביום ולא בלילה. לכן רש״י מדגיש דווקא את שלילת הלילה. לפי ביאור זה מתמעט רק לילה ממש ולא בין השמשות, בשונה מדרישת התורת כהנים שהטהרה תהיה ביום דווקא.
במקור מובאות דעות שונות.
ציטוט מהמקור«ועל כרחך, שתיבת ״יום״ כשלעצמה אינה שוללת לילה, כי פירושה כל המעת לעת.»
- מחבר
- כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש
- מקור
- לקראת שבת — -5786-Tazria-Metzora»-לקראת שבת, עמ׳ 5
- פרשה
- תזריע