מדוע רצונו של עבד עברי להישאר אצל אדונו מוסבר כהיצמדות להסתר האלוקי?
עצם השעבוד לאדון יכול להיווצר על פי דין תורה, כאשר בית הדין מוכר את האדם. אולם באמירתו שאינו רוצה לצאת לחופשי, העבד תופס את ההסתר לעיקר ורוצה בהמשכו. הרבי מבהיר שמדובר בהסתר שהיה בעת המכירה הראשונה: האמירה שאינו רוצה לצאת לחופשי אינה מתרחשת בזמן שבו קנה לו אדון.
זוהי תשובה לאדם מסוים, לא כלל.
ציטוט מהמקור«בשעה [שאומר לא אצא חפשי] – אינו הזמן דהלך וקנה.»
- מחבר
- כ"ק אדמו"ר שליט"א
- מקור
- הגהות הרבי — הגהות שחסר צילום כתי"ק / 20's — 5724-05 ש"פ משפטים תשכ"ד, עמ׳ 2
- פרשה
- משפטים