מדוע התורה מדגישה שהכלבים לא חרצו את לשונם לבני ישראל בליל יציאת מצרים?
בפשוטו של מקרא, החידוש הוא שהכלבים לא חרצו את לשונם אף שהתרחשה מכת בכורות, ולא בגלל שחיטת הפסח. מדובר בזמן שמחצות הלילה ואילך, ואילו שחיטת הפסח הייתה בין הערביים. יתרה מזו, קרבן הפסח סיפק סיבה טבעית לשתיקת הכלבים: לאחר אכילתו הושלכו גם לכלבים העצמות שאסור היה לשבור, והם היו עסוקים בהן.
זוהי תשובה לאדם מסוים, לא כלל.
ציטוט מהמקור«וזהו מובן – כי לא יחרץ גו' מדובר מחצות הלילה ואילך, ושחיטה האמורה הייתה בין הערביים.»
- מחבר
- כ"ק אדמו"ר שליט"א
- מקור
- הגהות הרבי — הגהות שחסר צילום כתי"ק / 40's — 5744-05 ש"פ בא תשד"מ, עמ׳ 1
- פרשה
- בא