האם מעשה טוב של יהודי יכול לנבוע מרחמים טבעיים בלי כוונה מודעת לעשות את רצון ה׳?
לפי ההסבר המובא מפרק א בתניא, גם בנפש הטבעית־הבהמית של יהודי יש מידות טובות, ובהן רחמנות וגמילות חסדים. לכן מעשה טוב יכול לנבוע מרצון אמיתי להיטיב, גם כאשר עשיית רצון ה׳ אינה המניע הגלוי. הטקסט קושר זאת לכך שנפש זו באה מקליפת נוגה, שיש בה גם טוב.
ציטוט מהמקור«וגם מדות טובות שבטבע כל ישראל בתולדותם, כמו רחמנות וגמילות חסדים, באות ממנה, כי בישראל נפש זו דקליפה היא מקליפת נוגה שיש בה גם כן טוב, והיא מסוד עץ הדעת טוב ורע.»
- מחבר
- אדמו"ר הזקן
- מקור
- מעמקים — מעמקים - 91 - בהעלותך תשפו, עמ׳ 26
- פרשה
- נשא