איך מיישבים את האמירה ״אין מלך בלא עם״ עם עצמאותו של הקב"ה?
ההערה מבחינה בין שני צדדים של אותו קשר: מצד העם, המלכות מחייבת את קיומם; מצד המלך, העם קיים בשביל רצונו להיות מלך. אין פירוש הדבר שהקב"ה זקוק לעם מצד עצמו. המעבר בין נקודות המבט מוסבר באמצעות השעשוע האלוקי, כפנייה, הסתרה ופנייה מחודשת, בדומה לאם המסתתרת מתינוקה ושוב מתגלה אליו.
ציטוט מהמקור«אפשר לקרוא שאם הוא רוצה להיות מלך הוא חייב את העם, כי אחרת הוא לא יהיה מלך.»
- מחבר
- הרב יצחק שפירא
- מקור
- מעמקים — 93 - קורח תשפו - מעמקים, עמ׳ 19
- פרשה
- שלח