מדוע רש״י מביא את הפירוש שהמשכן הוא משכון על ישראל רק כפירוש שני?
בפירוש זה נותר קושי בהתאמת לשון הכתוב. ״אהל״ מציין דירת עראי, ולכן קשה לכלול בו את בית המקדש הקבוע. גם ״משכון״ אמור לחזור לבעליו: הדבר מתאים למקדש, שכן הבית השני החזיר את עניינו העיקרי של הראשון כבית לה׳, אך מתאים פחות למשכן שילה שהיה דירת עראי. לכן הפירוש על הפתחים שלא היו מכוונים זה מול זה נשאר פירושו הראשון והעיקרי של רש״י.
ציטוט מהמקור«"משכון" הוא דבר שניטל מהלווה באופן עראי וזמני, עד שיפרע החוב, שאז חוזר המשכון לבעליו.»
- מחבר
- כ״ק אדמו״ר מליובאוויטש
- מקור
- לקראת שבת — לקראת שבת פרשת חוקת־בלק 5786 , עמ׳ 6
- פרשה
- חקת