מדוע הגישה החסידית המתוארת במאמר מאפשרת לאחר את התפילה או להתפלל בלי מניין לצורך הכנה וכוונה?
המאמר מסביר גישה זו בכך שהכוונה היא עצם עניינה של התפילה. לכן הוא מתאר לימוד חסידות והתבוננות גם כשהם גורמים לאיחור זמן התפילה, טעימת מזונות לצורך התפילה ותפילה במתינות גם כשבשל כך אין מתפללים עם הציבור. לפי העמדה המוצגת, הקפדה על פרטים אלה על חשבון הכוונה מחסירה את התוכן העיקרי של התפילה.
שאלה הלכתית למעשה: ההכרעה בידי רב.
ציטוט מהמקור«מוטב לאכול כדי להתפלל מאשר להתפלל כדי לאכול»
- מחבר
- Редакция «מגזין שבועי»
- מקור
- מגזין שבועי — מגזין שבועי תשפו - לחלוחית חסידית 245 (1), עמ׳ 2
- פרשה
- פינחס