מה לעשות אם אחרי כל תפילה, לימוד או שיחה אני בודק בלי סוף אם עשיתי מספיק טוב?
בסיפור המובא השפת אמת הורה לחסיד, שספקות וחרטה מתמידים הפריעו לו ללמוד ולהתפלל, שלא להביט אחריו כלל. המאמר מסביר זאת כהדרכה להפסיק לבדוק בלי סוף כל פעולה שכבר נעשתה ולהמשיך הלאה. יש מקום לחשבון נפש בזמנים קבועים, אך לא אחרי כל פעולה ובאופן שמפריע לחיים.
זוהי תשובה לאדם מסוים, לא כלל.
ציטוט מהמקור«שלא להביט אחריו כלל!»
- מחבר
- שפת אמת
- מקור
- משמעות — משמעות — Shlach/Korach 5786, עמ׳ 2
- פרשה
- קרח