מדוע המדרש והגמרא מפרשים אחרת את המרווח שבין וא"ו לה"א בהקשר של הקללות?
המאמר מציע להבחין בין התוכחה שבתורת כהנים, שהיא מדברי הקב"ה, לבין התוכחה שבמשנה תורה, שנאמרה מפי משה רבינו. אצל הקב"ה ריבוי הדיבור על העונש נתפס כמצמצם את התממשותו, ולכן המדרש אומר שאין כלום בין האותיות. לעומת זאת, בדיבור של בשר ודם ריבוי התוכחה מעיד על עוד יותר מן הנאמר, ולכן הגמרא מוצאת ביניהן את כל עשרים ושתיים האותיות.
ציטוט מהמקור«וכפי שמדגישה הגמרא כי החילוק הוא בין הקב"ה לבין בשר ודם.»
- מחבר
- Редакция «Другое»
- מקור
- שונות — נעם זיוך-פרשת ראה-מאחורי הקלעים של המציאות, עמ׳ 12
- פרשה
- ראה