מדוע שונה לשון העונש באכילת דם מלשון העונש באכילת חלב?
המשך חכמה מבחין בין עבירה לתיאבון לבין עבירה להכעיס. לפי פירושו, החלב מושך בטעמו ואילו הדם מאוס, ולכן אכילת דם מבטאת התרסה והעונש מיוחס בה במפורש לקב״ה.
ציטוט מהמקור«ולכן מיוחס מעשה העונש אל הקב"ה בעצמו - "והכרתי".»
- מחבר
- ה"משך חכמה"
- מקור
- מדשן ביתך — מדשן ביתך — Acharei Mos-Kedoshim 5786, עמ׳ 11
- פרשה
- אחרי מות