כיצד מתבארת כאן האמירה בקהלת שלאדם ולבהמה מקרה אחד?
לפי הביאור כאן, האמירה מבטאת את דעתם של הכופרים בהשגחה, הסבורים שהעולם מתנהל בטבע ובמקרה ללא כוונה לתכלית מיוחדת. הטקסט דוחה את השוואת האדם לבהמה ומדגיש את מעלות השכל והבחירה של האדם. חסרון דעת התורה והאמונה נקשר כאן לחסרון במדרגות הנפש, הרוח והנשמה.
ציטוט מהמקור«חוזר עתה לפסוק 'כי מקרה האדם ומקרה הבהמה' וגו' שהיא סברת הכופרים כנזכר,»
- מחבר
- Редакция «זוהר הקדוש»
- מקור
- זוהר הקדוש — Zohar HaKadosh — Shlach/Korach 5786, עמ׳ 2
- פרשה
- קרח