כיצד מוצא רבי בונם בפסוק ״ולא תתורו״ אזהרה מפני גאווה ותאוות ממון?
הוא מתבונן באותיות הבאות באלפבית אחרי אותיות ״לב״ ו״עין״. אחרי אותיות ״לב״ מתקבל ״גם״, הקשור בפירושו לגאווה, ואחרי אותיות ״עין״ מתקבל ״כסף״. כך נקרא הפסוק כאזהרה מפני גאווה ותאוות ממון.
ציטוט מהמקור«ואמרה לנו התורה להזהר מגאוה ותאות ממון שהוא שורש הכל»
- מחבר
- הר"ר בונם
- מקור
- על התורה ועל העבודה — על התורה ועל העבודה — 1157 shelach in chul korach in ey 5786 al hatorah val hoavodah — Shlach/Korach 5786, עמ׳ 2
- פרשה
- קרח