האם אפשר לקבוע לפי המעשים הנראים לעינינו מדוע אדם ממשיך לחיות למרות חטאיו?
הרמב"ם כותב שאדם שעוונותיו מרובים על זכויותיו מת מיד, ואילו הראב"ד מפרש שהדין הוא קיצור שנות החיים שנקצבו לו ולא מיתה מיידית. ה"כסף משנה" מסביר את שיטת הרמב"ם בכך שרק הקב"ה יודע את משקל הזכויות והעוונות. המשקל נקבע לפי חשיבותם ולא לפי מספרם, ולכן זכות אחת גדולה עשויה להכריע כנגד עוונות רבים ואין די במבט חיצוני כדי לשפוט אדם.
במקור מובאות דעות שונות.
ציטוט מהמקור«מדידת המצוות והעבירות נעשות באיכותן ולא בכמותן.»
- מחבר
- הרמב"ם; הראב"ד; כסף משנה
- מקור
- שונות — נעם זיוך-פרשת כי תבוא-חינוך בחיוך, עמ׳ 4
- פרשה
- כי תבוא