מדוע בפרשת הקרבנות מופיעות שלוש לשונות שונות: ״צו״, ״דבר״ ו״אמור״?
שלוש הלשונות מבטאות שלושה צדדים בקשר שבין הקב״ה לישראל. ״צו״ הוא כציווי אב לבנו, מפני שגם במצרים נשארו ישראל דבוקים בו. ״דבר״ מבטא את סמכות המלך, שאת מלכותו קיבלו ברצון על הים. ״אמור״ הוא לשון חיבה, כנגד האהבה היתרה שהראו בסיני באמירת ״נעשה ונשמע״.
ציטוט מהמקור«ולכן 'אמור לבני ישראל' שאמירה היא לשון חיבה.»
- מחבר
- הרב שמשון חיים ב"ר נחמן מיכאל נחמני
- מקור
- זרע שמשון — זרע שמשון — Vayikra 5786, עמ׳ 1
- פרשה
- ויקרא