האם ראוי להפריש ילד מאכילת איסור גם כשאין חובה מעיקר הדין?
הש״ך כותב שגם במקרה המתואר בדבריו, שבו האב אינו חייב מעיקר הדין להפריש קטן מאכילת איסור דרבנן, ראוי בכל זאת להפרישו. הטעם שהוא נותן הוא טמטום הלב והשפעה רעה על המידות בהמשך החיים. גם הפרי חדש והחתם סופר מובאים כמזהירים מפגיעת מאכלות אסורות בילדות.
שאלה הלכתית למעשה: ההכרעה בידי רב.
ציטוט מהמקור«אבל מכל מקום יפרישו, מפני שמזיק לו בזקנתו, שמטמטם הלב וגורם לו טבע רע»
- מחבר
- הש”ך; הפרי חדש; החתם סופר
- מקור
- בנין יעקב — בנין יעקב — Vayikra 5786, עמ׳ 2
- פרשה
- ויקרא