מדוע אחרי איסור שאור ודבש התורה מדגישה את חובת המלח?
האברבנאל מסביר שלחם רגיל עשוי מקמח, שאור ומלח, ולכן איסור השאור עלול היה לעורר מחשבה שגם המלח נאסר. הנצי״ב מוואלוז׳ין מבאר באופן דומה שלאחר איסור הדבש הממתיק היה מקום לאסור גם מלח הנותן טעם. לכן התורה מחייבת מלח במפורש, והנצי״ב מדגיש שהמלח חריף בפני עצמו אך מטעים את המאכל ושומר עליו.
ציטוט מהמקור«כי המלח בעצמותו חריף ואינו ראוי למאכל»
- מחבר
- האברבנאל; הנצי"ב מוואלוז'ין
- מקור
- עיניים מאירות — עיניים מאירות — Vayikra 5786, עמ׳ 1
- פרשה
- ויקרא