האם מותר להזמין אדם מתוך נימוס כשאין לי כוונה לארח אותו?
אמונה ברוורמן מסבירה שהזמנה בלי כוונה לקיימה יוצרת רושם כוזב של ידידות ורצון טוב. כך גם הזמנה שניתנת דווקא משום שידוע מראש שהאדם לא יוכל לבוא. במאמר הדבר מתואר כגניבת דעת — הטעיה בדיבור האסורה במסורת היהודית. יש לדבר בכנות ולקיים את הנאמר, שכן הבטחות ריקות פוגעות באמון.
שאלה הלכתית למעשה: ההכרעה בידי רב.
ציטוט מהמקור«Еврейская традиция учит: человек обязан выполнять то, о чем он говорит.»
- מחבר
- Эмуна Браверман
- מקור
- אוהבים לעשות טוב — journal-164, עמ׳ 12