מדוע התלמוד מעריך פרישות מרצון גם לשלילה וגם לחיוב?
שמואל מעריך לשלילה צום מרצון שלא בימים שנקבעו לכך: הנזיר זקוק לכפרה על שציער את נפשו בהימנעות מיין, וקל וחומר מי שמונע מעצמו הנאות נוספות. לצד זאת התלמוד מביא שיקול הפוך: אם הנמנע מיין נקרא קדוש, קל וחומר מי שפורש מהנאות רבות יותר. שתי העמדות נשענות על פסוקים שונים העוסקים בנזיר.
במקור מובאות דעות שונות.
ציטוט מהמקור«И если назиру, который дал обет не пить только виноградное вино, все же требуется искупление, то человеку, который отказывается и от других благ, искупление требуется — тем более.»
- מחבר
- Шмуэль; Учителя Талмуда
- מקור
- אוהבים לעשות טוב — Любите делать добро№217 глава Насо и Шавуот, עמ׳ 4
- פרשה
- נשא