מהי ״השתוות״ ביחס לשבח, לעלבונות ולנוחות חומרית?
הבעל שם טוב מלמד להתייחס למאורעות בהשתוות, מתוך זיכרון שהכול בא מהקב״ה. שבח או עלבון, מאכלים משובחים או פשוטים, אינם נעשים העיקר כאשר האדם מעמיד תמיד את ה׳ לנגדו. כך הוא קושר בין ״שיוויתי״, העמדת ה׳ לפני האדם, לבין ״השתוות״ ביחס לנסיבות.
ציטוט מהמקור«"I have placed (shiviti) the L-rd before me constantly" (Psalms 16:8).»
- מחבר
- Baal Shem Tov, Tzava'at HaRivash, sec. 2, no. 10
- מקור
- חיים יהודיים — Living Jewish — Pinchas 5786, עמ׳ 3
- פרשה
- פינחס