כיצד רש״י מסביר את הצירוף הדקדוקי ״בראשית ברא״?
המאמר שואל כיצד ״בראשית״ יכולה לבוא בסמיכות ל״ברא״ אם זו צורת עבר. הביאור הוא ש״ברא״ משמש כאן כמקור, שדינו כשם וניתן לסמוך אליו. משמעות הדברים היא ״בראשית בריית שמים וארץ״, והמשפט נמשך עד ״ויאמר אלקים יהי אור״.
ציטוט מהמקור«ודין מקור כְֵשם, ויכול לבוא אצלו סמיכת.»
- מחבר
- הגאון רבי משה מיכאל ליכטנשטיין זצ״ל
- מקור
- שפתי חן — שפתי חן — Bereishis 5787, עמ׳ 1
- פרשה
- בראשית