מדוע רש״י משווה דווקא בין עולת העוף לעולת הבקר ומזכיר תחילה את העוף?
לפי הביאור בשיחה, ההשוואה ממשיכה את דברי רש״י על שרפת הנוצות, שבזכותה המזבח שבע ומהודר בקרבנו של העני. לכל אחד משני הקרבנות מעלה משלו: הבקר גדול יותר, ואילו העוף מוקרב בשלמותו, כולל נוצותיו, בעוד שעור הבקר מופשט וניתן לכוהנים. לכן העוף מוזכר תחילה, שכן מבחינת שלמות ההקרבה דווקא הוא יכול להיחשב למרבה. המנחה אינה מוזכרת משום שההשוואה עוסקת במעלות ההדדיות של שני סוגי העולה; כאשר הלב מכוון לשמים, שניהם שווים בערכם.
ציטוט מהמקור«Chacune a une qualité que l’autre n’a pas.»
- מחבר
- Rabbi de Loubavitch
- מקור
- Likouteï Si’hot — Likouteï Si’hot — likout vaykra — Tazria-Metzora 5786, עמ׳ 8
- פרשה
- תזריע