מדוע לפי הסיפור בעל התניא סירב לאכול מאכלות אסורות בכלא גם בסכנת חיים?
בסיפור בעל התניא נמנע מאכילה כדי שלא לטמא את נפשו, גם לאחר שאיימו עליו באובדן חלקו בעולם הבא משום איבוד עצמו לדעת. המאמר מסביר שהסתמך על דעת ראשונים שלפיה ההיתר לעבור על רוב העבירות כדי להינצל אינו שולל בחירה להיהרג ולא לעבור. הדברים מובאים כתיאור מעשהו והנימוק לו, ולא כהוראה מעשית נפרדת לקורא.
ציטוט מהמקור«מוטב לי לאבד את העולם הבא שלי, ולא להתגעל במאכלות אסורות ולטמא בהן את נפשי, חלילה.»
- מחבר
- בעל התניא
- מקור
- אגישמאקע ווארט — אגישמאקע ווארט — Shemini 5786, עמ׳ 4
- פרשה
- שמיני