האם עצם היות איסור החלב גזירת חכמים מחייב לאסור גם במקום שאין חשש לתערובת?
רבי אשר וייס מסביר שהגדרת האיסור כגזירת חכמים אינה קובעת לבדה את היקפו. ייתכן שמלכתחילה גזרו רק במקום שיש חשש לתערובת, ולכן היתר במקום אחר אינו ביטול הגזירה. הוא מביא הבחנה דומה באגרות משה ובדברי הגר"א, המבדיל בין חלב לבין האיסור הכולל של גבינות נכרים.
במקור מובאות דעות שונות.
ציטוט מהמקור«דאף אם יש כאן גזירה מדרבנן י"ל שלא גזרו לאסור החלב אלא במקום חשש תערובת»
- מחבר
- רבי אשר וייס
- מקור
- דרכי תורה — דרכי תורה — Shemini 5786, עמ׳ 10
- פרשה
- שמיני