מדוע לא תיקנו ברכה על מצוות מסוימות שהשכל מחייב?
רבינו בחיי מסביר שברכת הקדושה במצוות קשורה למצוות שקיבלו ישראל, ולא למעשים שהשכל מחייב מצד עצמו. במאמר מודגש שהבנת טעם המצווה לאחר עיון אינה הופכת אותה בהכרח למצווה שכלית מסוג זה. לכן אין לראות בהסבר זה טעם מובן מאליו להיעדר ברכה על משלוח מנות.
ציטוט מהמקור«וגם החכמים לא תקנו לברך על המושכלות כלל כי אין עיקר הברכה והקדושה אלא במצות המקובלות»
- מחבר
- רבינו בחיי; Редакция «מכתלי בית ההוראה»
- מקור
- מכתלי בית ההוראה — מכתלי בית ההוראה — alon 2026 03 5 — Tetzaveh 5786, עמ׳ 6
- פרשה
- תצוה