האם ראוי לאדם לדבר על עצמו בלשון ״אנחנו״ מתוך ענווה?
הרמב״ן מסביר שמשה דיבר על פעולותיו בלשון יחיד כדי שלא להוציא שקר מפיו. בבאר שרים מובאת מכאן הערה כלפי מי שמדברים על עצמם בלשון ״אנחנו״ מתוך ענווה כביכול. לפי הפירוש המובא, הרצון בענווה אינו מצדיק התייחסות לא מדויקת של אדם לעצמו.
ציטוט מהמקור«כי לא ידבר משה בזה לשון רבים ,שלא יוציא שקר מפיו»
- מחבר
- באר שרים; הרמב"ן
- מקור
- מתוקים — מתוקים — Vayeitzei 5786, עמ׳ 10
- פרשה
- ויצא