איך מוצע במאמר להסביר שהתוספות שבלוחות השניים כבר היו בלוחות הראשונים?
בדרך אפשר מציע המחבר שבנתינה הראשונה ניתנו יחד בחינת זכור ובחינת שמור, ובבחינת שמור כבר היו האותיות הנוספות. לאחר החטא נפרד הייחוד, והציווי לכתוב שוב את הדברים שהיו על הלוחות מתייחס גם לתוכן המקורי של שמור. מטרת התיקון היא לשוב ולחבר את הבחינות בייחוד שלם.
ציטוט מהמקור«אולם אחר החטא נהיה פירוד בין שני הלוחות ושברם משה רבינו»
- מחבר
- כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א בעל היכל הרצון
- מקור
- ולבקר בהיכלו — ולבקר בהיכלו — sukkos ilevaker beheichuloi lashon kodesh 5787, עמ׳ 8