מדוע צריך לדרוש בלולב ״לכם — משלכם״ אם לולב גזול כבר פסול משום מצווה הבאה בעבירה?
ים התלמוד מסביר שהפסוק נצרך למקרה של ספק גזל. לפי ההבנה המובאת בשיטת הרמב״ם, ספק איסור מותר מן התורה, ולכן לא די כאן בפסול של מצווה הבאה בעבירה. הדרישה ״לכם״ מחייבת שהלולב יהיה שלו בוודאי ופוסלת גם ספק גזל; המחבר מציין שהסבר זה אינו מתאים לשיטת הרשב״א.
שאלה הלכתית למעשה: ההכרעה בידי רב.
במקור מובאות דעות שונות.
ציטוט מהמקור«ולכן צריך קרא דלכם דבעינן שיהא ודאי שלו ובספק גזל אין יוצאין»
- מחבר
- ים התלמוד
- מקור
- הואיל משה — הואיל משה — sukkos hoil moshe lashon kodesh 5787, עמ׳ 4