כיצד נהג האשל אברהם כשקראו ״הניחו״ בלשון עבר במקום בלשון ציווי?
במקרה המתואר האשל אברהם לא הורה לחזור, משום שהקריאה כבר התקדמה למקום רחוק וכבר לא זכר בדיוק כיצד נקראה המילה. אם נזכרים מיד, הוא רואה בחזרה על המילה דבר עדיף ולא חובה. המחבר מסביר שההקלה מבוססת על צירוף טעמים, ובהם ראיית השינוי כשינוי קל יחסית, ולא רק על המרחק שכבר התקדמו בקריאה.
שאלה הלכתית למעשה: ההכרעה בידי רב.
ציטוט מהמקור«ומכל מקום נראה שדרכו לצרף כמה טעמים זה על זה, ואינו סומך על ההפלגה לבדה.»
- מחבר
- הרב צב"י הירש מייזליש
- מקור
- דרושים קדמונים — דרושים קדמונים — sukkos drushim kadmonim lashon kodesh 5787, עמ׳ 5