מדוע ה״פנים יפות״ מבחין בין החובה להלוות כסף לבין השאלת חפצים?
לפי ההסבר המובא, המילה ״אם״ בפסוק העוסק בהלוואה מבטאת חובה להלוות כסף ליהודי אחר. כסף מוחזר באותו סכום, ואילו חפצים נשחקים בשימוש וערכם פוחת. לכן הסבר זה מבחין בין חובת הלוואת כסף לבין השאלת חפצים, הנותרת לשיקול דעתו של הבעלים.
שאלה הלכתית למעשה: ההכרעה בידי רב.
ציטוט מהמקור«It is up to the person to decide if he wants to lend his possessions knowing that when he gets it back, it will have a lower value than what he lent – the Torah does not obligate one to do so.»
- מחבר
- פנים יפות
- מקור
- The Parsha Post — The Parsha Post — sukkos parsha pshetel - english english 5787, עמ׳ 7