מה לומדים מכך ש'דין' הוא לשון יחיד ו'רחמים' לשון רבים?
ב'כד הקמח' מוסבר שלשון הרבים של רחמים רומזת לכך שבעת דין הרחמים מתרבים וגוברים. ב'מגדלות מרקחים' מרחיבים את הרעיון בדרך דרש על פי הכלל שיחיד ורבים הלכה כרבים: הרחמים הרבים ממתיקים את הדין היחיד.
ציטוט מהמקור«שבכל מצב של דין יתרבו ויתגברו הרחמים כהנה וכהנה»
- מחבר
- כד הקמח; מגדלות מרקחים
- מקור
- גליון באר הפרשה — גליון באר הפרשה, עמ׳ 7