האם ההוראות הנלמדות מסיפורי התורה נצחיות ומחייבות כמו הוראות ההלכה?
כן. ידוע שכל הסיפורים שבתנ"ך, הגם שהיו כפשוטם ('אין מקרא יוצא מידי פשוטו'), נכתבו על ידי הנביאים דווקא מפני שרמזו בהם סודות עליונים ודרכים לעבודת ה'. התורה היא נצחית (תניא פי"ז), וכשם שההוראות שבהלכות ודינים שבתורה הן הוראות נצחיות בכל זמן ובכל מקום – כך גם ההוראות שבסיפורי התורה, כי כל התורה היא תורה אחת ואי אפשר להפריד עניין אחד מזולתו. וכפסק דין הרמב"ם: האומר שאין התורה מעם ה' – אפילו פסוק אחד, אפילו תיבה אחת, אם אמר משה אמרו מפי עצמו – הרי זה כופר בתורה כולה; ואין הפרש בין הפסוק 'אנכי ה' אלקיך' ובין הפסוק 'ותמנע היתה פילגש', ובדוגמת ספר תורה שחסר בו אות אחת, שהרי זה פוגם בכשרות כל הספר. ולכן הגישה שרק הוראות חלק ההלכה נצחיות היא כפירה בחלק מהתורה. ויתירה מזו: התורה היא 'חיינו' – לא רק שיהודי חי ממנה, אלא שהיא פועלת וקובעת את אופן וצורת חייו.
ציטוט מהמקור«כי כל פסוק וכל מילה בתורה חשובים באותה מידה»
- מחבר
- הרבי מליובאוויטש
- מקור
- דבר מלכות — דבר מלכות - וירא תשפ"ג
- פרשה
- וירא