מדוע חמור כל כך להימנע מעדות שיכולה להציל את ממון הזולת?
ה״שפתי כהן״ מסביר שמדובר במי שיודע עדות ממון לחברו ואינו מעיד, ובכך גורם לו הפסד. התורה מכנה זאת עוון, אשמה וחטא ומצריכה וידוי, כדי להדגיש את חומרת הפגיעה בזולת. ממון החבר צריך להיות חביב על האדם כממונו שלו, מפני שכולנו קשורים זה לזה.
שאלה הלכתית למעשה: ההכרעה בידי רב.
ציטוט מהמקור«שחטא שבין האדם לחברו הוא יותר גדול מחטא שבינו לבין המקום.»
- מחבר
- שפתי כהן
- מקור
- אגעדאנק — [15]אגעדאנק ויקרא - זכור — Vayikra 5784, עמ׳ 6
- פרשה
- ויקרא