מדוע נישואין מתוארים גם כטוב וגם כמרירות?
המחבר תולה את ההבדל בכוונת הנישואין: כוונה לעשות את רצון ה׳ מתאימה לתיאור של מציאת טוב, ואילו כוונה להנאת עצמו בלבד מתאימה לתיאור המרירות. הוא מוסיף שלמעשה הנעשה לשם מצווה נשארת משמעות גם לאחר סיומו בזכות השכר הנצחי, בעוד שההנאה עצמה חולפת.
ציטוט מהמקור«כי אם כוונתו למצוה, נשאר למעשהו מציאות גם אחרי עָבְרָה, כי מקבל עליה שכר בנצחיות»
- מחבר
- רבי יוסף ענגיל
- מקור
- אברך — אברך — sukkos avureich lashon kodesh 5787, עמ׳ 4