כיצד נאמר שהנביאים קבעו את האותיות הסופיות, אם אין נביא רשאי לחדש דבר בתורה?
האותיות הסופיות נמסרו למשה עם כל אותיות התורה, אלא שנשכחו והנביאים חזרו ויסדו אותן. לכך רומזת המילה "זך", שערכה בגימטרייה הוא עשרים ושבע: כ"ב אותיות וחמש אותיות סופיות. לפי ההסבר, גם כל דברי הנביאים והכתובים מושרשים בתורת משה: הנביאים מגלים את מה שכבר היה בה, ואילו נבואת משה הייתה גילוי חדש.
ציטוט מהמקור«הוא הדין לכל דברי הנביאים והכתובים – שורש כולם בתורה וכולם מתייחסים למשה, אלא שהם חזרו ויסדום.»
- מחבר
- Редакция «הקהל»
- מקור
- הקהל — HaKahal — קלא. תצוה — Tetzaveh 5784, עמ׳ 2
- פרשה
- תצוה