מדוע השפעת הצדיק על העולם, ואף החפצים שהשתמש בהם, שומרים על קדושה לנצח?
הרבי הריי"צ ביאר במאמרו הראשון 'ראשית גוים עמלק': הטומאה הרוחנית של עמלק היא ריקנות, אין לה קיום קבוע, ואילו הקדושה, הקשורה בבורא עצמו, יש לה קיום מוחלט ונצחי. במונחי הקבלה האלוקות חודרת לא רק ל'אורות' אלא גם ל'כלים', ואפילו בעולמנו, עולם העשייה, כל מה שנעשה כלי ראוי לקדושה מקבל את תכונת הנצחיות: 'הקלף, צמר הציצית ושאר חפצי מצווה — יש להם קיום מוחלט'. כל החפצים שהצדיק משתמש בהם — לא רק למצווה, אלא גם בענייני החולין שהוא עושה אך ורק לשם הבורא — נעשים קדושים; כך הרבי הרש"ב, בהיכנסו לחדרו של הרבי המהר"ש, חווה מחדש את הפגישה עמו. הסיבה: כל הקשור ב'קדושה' נובע מן הבורא עצמו, ולכן הוא בלי גבול ואינו קשור למקום ולזמן.
ציטוט מהמקור«все предметы, которые использует цадик, приобретают свойства абсолютной самоценности»
- מחבר
- Любавичский Ребе (беседа 2 Нисана 5747)
- מקור
- עלייה — Восхождение — Pekudei 5785
- פרשה
- פקודי