איך להתייחס לתקופות של קיפאון ו'עמידה במקום', כשהגלות מורגשת במיוחד?
העולם מתקדם בצעדי ענק לקראת הגאולה, אך מפעם לפעם נוצרים מצבים המראים שאנו עדיין בגלות: כל אירוע שלילי מבליט את החושך. דווקא בכך מסתיימת פרשת פקודי, כדי ללמד: הרגעים שבהם הגלות מורגשת — מצבי אינרציה ועמידה במקום — הם חלק מתהליך הגאולה. לפי ביאור הרבי, הירידה אינה 'לצורך עלייה' אלא חלק מן העלייה; החנייה היא חלק מן המסע. גם כשעצרנו ב'מדבר העמים', עלינו לכבוש את החושך ולגלות בו אור, וכשדירה לה' נעשית ממקומות חשוכים מתברר שלא הייתה גלות אמיתית — תמיד הייתה גאולה, רק בדרך נדמה היה לנו שיש עצירות. הגלות אינה ניגוד לגאולה — היא הדרך אליה וחלק בלתי נפרד ממנה.
ציטוט מהמקור«по объяснению Ребе, спуск — это часть подъема; стоянка — это часть перехода»
- מחבר
- Рав Нисим Лагзиэль
- מקור
- עלייה — Восхождение — Pekudei 5785
- פרשה
- פקודי