כיצד הסיפור על האווזים המפוטמים מסביר את השפעת פסיקותיהם של חכמי התורה על המציאות?
החתם סופר התיר פיטום אווזים בכפייה בגרעיני תירס בתנאי שכשרותם תיבדק בקפידה, משום שהוושט אינו נפגע בהכרח. הישמח משה אסר לאכול אווזים שפוטמו כך, מפני שסבר שסביר מאוד שהגרעינים החדים פוגעים בוושט. לפי הסיפור, לאחר הפיטום והבדיקה נמצאו כל עשרת האווזים של החתם סופר כשרים, ואילו כל עשרת האווזים של הישמח משה נמצאו טרפים. המספר רואה בכך אישור לכך שפסיקותיהם של בעלי סמכות אמיתיים בתורה מסוגלות לקבוע את המציאות הגשמית.
שאלה הלכתית למעשה: ההכרעה בידי רב.
במקור מובאות דעות שונות.
ציטוט מהמקור«Получалось, что оба доказали правоту своих постановлений, хотя вывод одного противоречил выводу другого.»
- מחבר
- Йерахмиэль Тиллес
- מקור
- Telegram ручной импорт — РЕАЛЬНОСТЬ СОГЛАСНО ТОРЕ