כיצד משפיעה כוונת האדון על דין "יום או יומיים" לאחר הכאת עבד?
האור החיים מסביר שהארכה האמורה שייכת כשהמעשים מראים שכוונת האדון הייתה לייסר ולא להרוג. אם צורת הפגיעה מוכיחה כוונת הריגה, כגון דקירה בבטן, החיוב נותר גם כשהמוות בא לאחר זמן רב.
שאלה הלכתית למעשה: ההכרעה בידי רב.
ציטוט מהמקור«אבל אם מעשיו מוכיחים שהתכוון להורגו, כגון שתחב לו סכין בבטנו»
- מחבר
- אור החיים
- מקור
- מדשן ביתך — [2796]מדשן ביתך משפטים — Mishpatim 5784, עמ׳ 12
- פרשה
- משפטים