האם ייעוד חפץ בדיבור למטרה מסוימת נחשב להכנה בעלת משמעות?
הטקסט מביא מחלוקת ראשונים אם דעת אביי ש״הזמנה מילתא היא״ חלה גם על הזמנה בדיבור. הרבי מציע לקשר זאת לשני פירושי רש״י: לפי הפשט גם ייעוד בלבד נקרא הכנה, ואילו לפי המדרש ההכנה כוללת פעולה הניכרת בדבר עצמו. אף שההלכה כרבא ש״הזמנה לאו מילתא היא״, יש מקרים שבהם ההזמנה מועילה. עם זאת, השיחה מסייגת את ההשוואה, שכן דיבורו של הקב״ה נחשב כמעשה ושונה מדיבור האדם.
במקור מובאות דעות שונות.
ציטוט מהמקור«ולפי זה מסתבר לומר, שהזמנה בדיבור לאו מילתא היא.»
- מחבר
- el Rebe
- מקור
- פרויקט ליקוטי שיחות (ספרדית) — Projecto Likutei Sijot — tim Vol XXI sijot 2 y 3 — Mishpatim 5784, עמ׳ 12
- פרשה
- משפטים