האם צוואה תקפה בלי הנוסח "בדעה צלולה ומתוך רצוני הטוב"?
הנוסח נועד לשופרא דשטרא, אך אינו קובע כשלעצמו את תוקף הצוואה. כשאין סיבה לספק, מחזיקים את המצווה כמי שהיה מיושב בדעתו ופעל מרצונו, גם אם הדבר לא נכתב. לעומת זאת, אם יתברר שלא היה בדעה צלולה או שפעל מתוך אונס, ההצהרה שבשטר לא תכשיר את הצוואה. עצם היותו שכיב מרע אינה מחייבת בדיקה מיוחדת כשאין ספק או ריעותא בדעתו.
שאלה הלכתית למעשה: ההכרעה בידי רב.
ציטוט מהמקור«נמצא, שעיקר תוקף הצוואה תלוי בכך שהמצווה היה מיושב בדעתו ופעל מרצונו החופשי בשעת עריכתה, ולא במה שנכתב עליה.»
- מחבר
- פתחי חושן
- מקור
- בינת ההלכה — בינת ההלכה — Lech-Lecha 5787, עמ׳ 2
- פרשה
- לך-לך